הקשר המונוגמי כבר לא עובד עבורכם? תרים אחר חופש, מימוש עצמי וגיוון מיני? המעבר ליחסים לא-מונוגמיים עשוי להיות הפתרון שחיפשתם. אך כיצד עושים זאת נכון? מדריך שלב-אחר-שלב לפתיחת הקשר בצורה מכבדת ובהסכמה הדדית.
כיצד בני זוג מצליחים לעבור בהדרגה מקשר מונוגמי לקשר לא-מונוגמי? מהם האתגרים, הקשיים והעצות המעשיות שניתן ללמוד מהחוויה שלהם?
איך פותחים את הקשר למערכת יחסים לא-מונוגמית?
בעשור האחרון עולה יותר ויותר למודעות האפשרות ל יחסים א-מונוגמיים בהסכמה. הכוונה היא למערכות יחסים שבהן בני הזוג מסכימים לאפשר האחד לשני להיפגש עם אחרים למטרות מיניות ו/או רומנטיות, בשקיפות ובהסכמה מלאה.
מוסד הנישואים עובר היום טלטלה משמעותית. שליש מהנשואים מתגרשים, ורבים אחרים נעזרים בטיפול זוגי כדי לשמר את הקשר. במציאות המאתגרת הזו, יחסים פתוחים נתפסים על ידי רבים כפתרון אפשרי. המהלך לעבר קשר לא-מונוגמי מאפשר חופש רב יותר ומימוש עצמי, אך גם טומן בחובו אתגרים וקשיים.
עם זאת, חשוב לציין כי המעבר ליחסים פתוחים אינו פשוט או קל. זהו תהליך רגשי עמוק ומורכב הכרוך באתגרים רבים, ביניהם:
פחד מאובדן הקשר והידרדרותו
קנאה כלפי בני זוג חדשים
חוסר ביטחון ופגיעות
קשיים בתקשורת
לצורך כתיבת המאמר שוחחתי עם זוגות שפתחו בהצלחה את מערכת היחסים שלהם, וכן מטפלים זוגיים שליוו תהליכים אלה. באמצעות סיפוריהם ותובנותיהם אנסה לשרטט תמונה מורכבת של המסע שעוברים בני זוג בדרך לקשר הוגן ומספק יותר עבור שניהם.
המוטיבציה לשינוי:
מחקרים מראים כי אחת הסיבות המרכזיות לרצון לפתוח את הקשר הזוגי היא תחושת חנק וחוסר מימוש עצמי שחווים רבים במסגרת יחסים מונוגמיים.
על פי ראיונות שערכתי עם בני זוג שפתחו את מערכת היחסים, רבים חשו חנוקים ומוגבלים בקשר המונוגמי אך התקשו לוותר על אהבתם לבן/בת הזוג. דו"ח של המכון קינסי מצא כי 21% מבני הזוג בארה"ב בחרו בא-מונוגמיה עקב תחושת חנק זו.
לפיכך, עבור רבים פתיחת הקשר נתפסת לא כוויתור על הקיים אלא כהזדמנות לשדרג אותו. היא מאפשרת לממש את הפוטנציאל האישי תוך שמירה על הקשר הוותיק והאהוב. הבנה של המוטיבציות והצרכים מסייעת להניע את התהליך באופן מושכל ואחראי.
הקשיים בדרך ל א-מונוגמיה:
על אף הפוטנציאל הטמון בא-מונוגמיה, המעבר אינו פשוט או קל. זהו תהליך רגשי עמוק ומורכב הכרוך באתגרים רבים.
הפחדים והחששות הנפוצים כוללים דאגה מפני אובדן הקשר והידרדרותו, קנאה כלפי בני זוג חדשים ופחד מנטישה ובגידה. בני הזוג חווים טלטלה רגשית עזה ונאלצים להתמודד עם רגשות מורכבים של אי ודאות, פגיעות וחוסר אונים.
עם זאת, ניתן להקל על המעבר על ידי תקשורת פתוחה ותמיכה הדדית. חשוב לאפשר לתהליך להתפתח בהדרגה ולא למהר לכיוונים שמרגישים לא נכונים. יש לזכור שגם ביחסים פתוחים, הקשר והמחויבות ההדדית הם הבסיס.
מדריך - 4 שלבים לפתיחת הקשר:
המעבר ליחסים פתוחים יכול להיות מפחיד ומאתגר. ארבעת השלבים שלהלן נועדו לסייע למי ששוקל את האפשרות, אך אינו בטוח כיצד לפעול נכון.
שלב 1: קשב עצמי - בירור צרכים אישיים
לפני שפונים לבן/ת הזוג בהצעה לפתוח את הקשר, חשוב ביותר לערוך תחילה תהליך של התבוננות פנימית ולברר את המניעים האישיים.
הרעיון ליחסים פתוחים עשוי לעלות בעקבות משבר זוגי, חשיפה לאורח חיים אלטרנטיבי או תחושת חנק בקשר. אולם לפני כל דבר, שאלו את עצמכם - מהי הסיבה האמיתית מאחורי הרצון בשינוי? האם מדובר בסקרנות חולפת, או בצורך עמוק ומהותי יותר?
כדאי לחשוב בכנות על עומק הרצון ועד כמה אתם מוכנים ללכת אם בן/ת הזוג יסרבו להצעה. ייתכן שהמניע הוא געגוע להתרגשות חדשה, צורך בחופש רב יותר בתוך הקשר או סקרנות מינית. יש המוכנים להיפרד בשל סירוב, בעוד אחרים ימשיכו בשמחה במונוגמיה.
בירור פנימי כנה חיוני כדי להבין את התהליכים הנפשיים והרגשיים המניעים את הרצון לשינוי. כאשר המניעים ברורים, ניתן להציג אותם בפני בן/ת הזוג באופן בהיר, מושכל ומכבד. תהליך זה מאפשר דיון פורה ומעמיק יותר סביב האפשרות לפתוח את הקשר.
שלב 2: שיתוף - שיח עם בן/ת הזוג
השיחה עם בן/ת הזוג סביב פתיחת הקשר היא אחד השלבים המאתגרים והמכריעים בתהליך. רבים חוששים מאוד מפני שלב זה ומעכבים אותו ככל האפשר.
החשש נובע ממספר סיבות: פחד מפגיעה בבן/ת הזוג, חשש מדחייה וסירוב להצעה וחשש אמיתי מפירוק הזוגיות. בחברה שבה מונוגמיה היא הנורמה, הרעיון לפתיחת הקשר עלול לעורר תגובה חריפה.
עם זאת, ניתן להתכונן לשיחה רגישה זו ולנהל אותה באופן מיטיב. חשוב להתמקד בצרכים האישיים ולא להאשים את בן/ת הזוג. יש להבהיר כי הקשר הזוגי מוערך ואינו עומד בסכנה. בנוסף, יש לתקשר בכנות ובבהירות את הרצון לשינוי, תוך הקשבה לחששות ולרגישויות של הצד השני.
שיח פתוח, ישיר ומכבד הוא המפתח להנעת התהליך בהסכמה, גם אם בן/ת הזוג מגיבים בהתחלה בחשדנות או בחרדה. עם זאת, יש לכבד החלטה ברורה של סירוב מבלי להפעיל לחץ.
שלב 3: חיבור - בירור צרכים זוגיים
בשלב זה של התהליך חשוב לעצור ולבצע תהליך של התבוננות פנימית וחיצונית על הקשר הזוגי.
למרות שעומד שינוי משמעותי, דווקא עכשיו הזמן לשאול - מה מחבר בינינו לאורך שנים? מה אנחנו מעריכים ורוצים לשמר בקשר? ולעומת זאת, מה לא עובד ודורש שינוי?
זהו תהליך ארוך שעשוי לכלול סדרת שיחות לאורך זמן. חשוב שלא למהר או לדחוק לתוצאות מהירות. במקביל, כדאי להשקיע בחיזוק הקשר - לצאת לדייטים, לעשות פעילות משותפת ולהקדיש זמן איכות זה לזו.
רצוי להגיע לשלב הפתיחה בפועל רק לאחר שבטוחים ביכולת התקשורת הזוגית וברצון העמוק לשמר את הזוגיות. תהליך מעמיק זה מאפשר לפתוח את הקשר מתוך בחירה ומחויבות הדדית, ולא מתוך משבר.
שלב 4: הסכמות - עריכת הסכם זוגי חדש - קשר לא מונוגמי
לפני המעבר בפועל ליחסים פתוחים, חשוב לקיים שיחה כנה על האופן שבו ברצונכם לעצב את המערכת החדשה.
האם מדובר בסווינג, יחסים פתוחים או פוליאמוריה? הבחירה תלויה הן בצרכים האישיים והן בצרכים הזוגיים. ייתכן ויהיו פערים בין הרצונות - למשל, אחד מבני הזוג ירצה פוליאמוריה והשני רק יחסים פתוחים.
אין צורך בסימטריה מושלמת, אך חיוני לתת מקום לפגיעויות ולגבולות של בן/ת הזוג ולא לחצות אותם באופן שיפגע באמון. ניתן לנוע באיטיות ולהתקדם בקצב הנוח לשני הצדדים.
המעבר לא-מונוגמיה הוא תהליך דינמי הכולל עליות ומורדות. בשלבים שבהם הספינה מטלטלת, חשוב לזכור כי ההסכם הזוגי אינו מסמך נוקשה אלא כלי גמיש הניתן להתאמה.
אם סעיפים מסוימים חדלים להתאים למציאות המשתנה, ניתן תמיד לעדכן אותם. יש לאפשר תנועה קדימה ואחורה בקצב הנכון לשני הצדדים.
למשל, אם מתברר שמשהו שנראה אפשרי אינו נסבל בפועל, אפשר לבקש האטה ואף סגירה זמנית של המערכת. כמו כן אפשר לנוע בגמישות בין סווינג, יחסים פתוחים, ופוליאמוריה בהתאם לצרכים המשתנים.
עדכון מתמיד של ההסכם והתאמתו למציאות החיים מבטיח התפתחות בריאה ופורייה של הקשר הלא-מונוגמי.
בין אם היחסים נפתחים באופן סימטרי או א-סימטרי, חשוב לכבד את גבולות בן/ת הזוג ולנוע בקצב הנוח לשני הצדדים. פתיחת היחסים היא תהליך מתמשך שכולל עליות ומורדות ולעיתים צעד אחד קדימה ושניים אחורה.
עם זאת, חשוב לזכור שיחסים פתוחים אינם תרופה לבעיות יסודיות במערכת היחסים. הם דורשים תקשורת פתוחה, אמון הדדי ומחויבות לקשר. בהיעדר אלה, מומלץ טיפול זוגי מקצועי. כדי להתמודד עם האתגרים והמורכבות שבפתיחת הקשר, מומלץ כי בני הזוג יערכו ביניהם הסכם ויגדירו בבירור את "חוקי המשחק" החדשים.
הגבולות יכולים לנוע בין נושאים יחסית טכניים, כגון שעות החזרה הביתה לאחר דייט ועד לסוגיות רגישות ואינטימיות יותר כמו האם לארח בבית את הפרטנר/ית החדש/ה.
חשוב גם לברר האם הקשר יהיה גלוי או סודי ומול מי (מודל DADT). אם חפצים בדיסקרטיות, יש לתאם ציפיות לגבי שימוש באתרי היכרויות והתנהגות במרחב הציבורי. ההסכם יכול להשתנות עם הזמן בהתאם לצרכים משתנים.
עריכת הסכם ברוח של כבוד הדדי, גמישות ופתיחות מסייעת להתוות מסגרת ברורה ובטוחה עבור שני בני הזוג במעבר לשלב חדש ומורכב זה בחייהם. המרכיב החיוני ביותר להצלחת מערכת יחסים לא מונוגמית הוא תקשורת פתוחה וכנה בין בני הזוג. חשוב לשוחח לעומק על הפחדים, הרצונות והפגיעויות - גם כשהדבר כואב או מאתגר.
לעולם אין לוותר על השיח הרגשי שהניח את היסודות לפתיחת הקשר. אם התקשורת הופכת קשה מדי ויש פערים גדולים, מומלץ לפנות לטיפול זוגי שיסייע בגישור, ויסות רגשי ובניית כלים לדיאלוג בונה.
שימור ערוץ תקשורת פתוח, כן ואמפתי הוא תנאי הכרחי להצלחה. הוא מאפשר לזוגיות לצמוח דרך המורכבויות והאתגרים הבלתי נמנעים בדרך לא-מונוגמית משותפת.
סיכום:
פתיחת קשר יכולה לאפשר צמיחה משמעותית עבור בני זוג, בתנאי שנעשית בזהירות ומתוך דיאלוג אמפתי. זוהי החלטה אישית שיכולה לקדם מימוש עצמי רב יותר תוך שמירה על יסודות הקשר. מניסיונם של זוגות רבים עולה כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב, המחייב פתיחות, סבלנות ותקשורת בונה. אם הנושא של פתיחת הקשר מעניין אותך? אני מזמין אותך לפנות אלינו לשיחה ראשונית ללא עלות. ביחד נברר איך נוכל לסייע לך ולבן/בת הזוג שלך בתהליך זה. נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בדרך לקשר מספק ומאוזן יותר.