זוגיות או מערכת יחסים: למה המילים שבהן אנחנו משתמשים משנות הכל?

"המילה 'זוגיות' עצמה נהייתה עבורי מעיקה". המשפט הזה, שעלה באחת מהשיחות בקליניקה, הידהד אצלי זמן רב. הוא נגע בנקודה רגישה ועמוקה שרבים מאיתנו חשים, לעיתים אפילו מבלי שיש לנו את המילים המדויקות לתאר אותה: התחושה הזו שמשהו במונחים המוכרים פשוט לא מסתדר, לא יושב נכון על הקשרים שאנחנו בונים.

אם גם אתם מרגישים שהמילה 'זוגיות' טעונה במשמעויות ובציפיות שלא תמיד מתאימות לכם, אתם לא לבד. המאמר הזה נכתב בדיוק בשבילכם. יחד, נפרק את המטען התרבותי הכבד שהמילה הזו נושאת, נבחן את ההבדל התפיסתי העמוק בינה לבין "מערכת יחסים", ונגלה כיצד בחירה מודעת במילים יכולה להפוך לכלי רב עוצמה, כזה שמעצים ומשחרר את הקשרים שלנו במקום להגביל אותם. נצא למסע קצר שיסביר מדוע "זוגיות" היא מונח טעון, מהי הסכנה במחיקת האינדיבידואל, מדוע המונח "מערכת יחסים" מציע חופש אמיתי, וכיצד נוכל להשתמש בשפה כדי לעצב את הקשרים שלנו בצורה מודעת ואותנטית.

"זוגיות": יותר מסתם מילה – חבילת ציפיות חברתית

כשאנחנו אומרים "זוגיות", מה אנחנו בעצם אומרים? על פניו, זו מילה פשוטה. אבל מתחת לפני השטח, היא מגיעה עם "חבילת הרחבה" בלתי נראית, מלאה בציפיות חברתיות ובתבניות חשיבה אוטומטיות. החבילה הזו כוללת לרוב בלעדיות מינית ורגשית (מונוגמיה), מסלול ברור של מגורים משותפים, נישואין והקמת משפחה, ולעיתים קרובות גם חלוקת תפקידים מסורתית.

התבניות הללו יוצרות לחץ עצום, גם אם סמוי, על הקשר להתיישר לפיהן. בניסיוני, אני פוגש אנשים רבים שמרגישים אשמה או כישלון כשהקשר שלהם לא מתקדם על פי השלבים המצופים. התופעה הזו מוכרת כל כך עד שהיא זכתה לכינוי "דרגנוע של מערכות היחסים" (The Relationship Escalator). זהו מסלול ברירת המחדל החברתי, שמניח שכל קשר "רציני" חייב לעלות באופן קבוע במעלה המדרגות הנעות – מדייט למגורים משותפים, לחתונה ולילדים. כל סטייה מהמסלול הזה נתפסת לעיתים קרובות כבעיה. המחשבה הזו דורשת מאיתנו חשיבה מחודשת על מבנה היחסים, ולשאול את עצמנו האם אנחנו על המסוע הנכון עבורנו.

הסכנה שבמחיקת ה"אני": כשה"זוג" בולע את היחיד

מעבר לחבילת הציפיות, יש בעיה סמנטית עמוקה יותר במונח "זוגיות", הוא מתמקד ביחידה שנקראת "זוג". המילה הזו, מעצם הגדרתה, הופכת את האדם הפרטי מ"אני" שלם ל"צלע" או ל"חצי" שתלוי בחלק אחר כדי להיות שלם. היא מעניקה ערך וזהות ליחידים רק כחלק מיחידה זוגית אחת.

זוהי תפיסה בעייתית, משום שאני מאמין שכל אחד מאיתנו הוא ישות שלמה ועצמאית, שנמצאת במרכז רשת הקשרים האישית שלה. אנחנו לא "חצי" שמחפש את החצי השני שלו; אנחנו שלמים שנפגשים עם שלמים אחרים. בפסיכולוגיה, היכולת לשמור על תחושת עצמי נפרדת, חזקה ואותנטית גם בתוך קשר אינטימי ועמוק נקראת "דיפרנציאציה" (Differentiation). זוהי לא מילה נרדפת לריחוק, אלא להפך – היכולת להיות קרוב באמת, מבלי לאבד את עצמך בתוך האחר. קשר בריא דורש שני "אני" חזקים, וזה דורש מאיתנו להבין את החשיבות של מרחב אישי בזוגיות: איך לנשום בלי להיחנק, ולאפשר לעצמנו ולאחרים להיות אינדיבידואלים בתוך הקשר¹⁰.

"מערכת יחסים": מרחב פתוח להגדרה אישית

וכאן נכנסת האלטרנטיבה המשחררת: "מערכת יחסים". זו מילה נפלאה, דווקא בגלל שהיא מעורפלת. היא לא מגיעה עם הנחות יסוד מובנות. היא אינה מגדירה מראש את מספר המשתתפים (יכולה להיות מערכת יחסים של שניים, שלושה או יותר), את סוג המחויבות, את אופי המיניות או את המבנה ההיררכי.

המונח "מערכת יחסים" מעודד אותנו לשאול שאלות במקום לקבל תשובות מוכנות. הוא פותח מרחב שבו אנחנו יכולים להגדיר בעצמנו את טיב הקשר. פילוסופיות יחסים כמו "אנרכיית יחסים" (Relationship Anarchy), למשל, משתמשות בבסיס הזה כדי לטעון שכל מערכת יחסים היא ייחודית, ואין צורך ליצור היררכיה מלאכותית בין קשרים רומנטיים, חבריים או אחרים. זוהי דוגמה שממחישה כיצד המונח הזה מאפשר הגדרת מערכת יחסים גמישה ומותאמת אישית, בין אם אתם חוקרים פוליאמוריה או פשוט רוצים לעצב קשר ייחודי משלכם¹⁴.

לבחור את המילים שלנו: צעד ראשון בבניית קשר מודע

בסופו של דבר, בחירת השפה שלנו היא לא עניין סמנטי בלבד; היא אקט של מודעות, של כוח ושל יצירה. המעבר משימוש במונחים שקיבלנו כברירת מחדל, לשימוש במילים שבחרנו במודעות, הוא הצעד הראשון והחשוב ביותר בבניית קשרים שבאמת תואמים את הערכים והצרכים שלנו.

אז איך עושים את זה? זה יכול להתחיל בשיחה פשוטה וכנה עם השותפים והשותפות שלכם. שיחה שנפתחת במשפט כמו: "בוא/י נדבר רגע על מה הקשר הזה עבורנו, במילים שלנו, בלי קשר להגדרות מבחוץ". שיחה כזו משנה את כללי המשחק. היא מעבירה את המיקוד מהתווית החיצונית ("האם אנחנו בזוגיות?") לחוויה הפנימית ("מהם הצרכים, הרגשות והרצונות שלנו בתוך הקשר הזה?").

זהו הלב הפועם של תקשורת מקרבת (NVC). במקום להתווכח על ההגדרה של התווית, אנחנו מתחילים לדבר על מה שחי ופועם בתוכנו. השימוש בכלים של תקשורת מקרבת הוא המפתח ליישום הרעיונות שהוצגו כאן, והוא יכול לסלול את הדרך לבניית קשרים בריאים, גמישים ומעצימים יותר.

צעד קטן יכול להתחיל שינוי גדול

מרגישים שהמילים הקיימות לא מספרות את הסיפור שלכם? זהו סימן לצורך בחקירה והגדרה אישית.

אם אתם בתחילת הדרך, חשים בלבול ומחפשים את השפה והדרך שלכם – אני מזמין אתכם למרחב בטוח שבו נוכל למצוא יחד את המילים המדויקות לכם.

אם אתם כבר מנוסים במערכות יחסים מורכבות ורוצים לדייק את ההסכמות והתקשורת ביניכם, נוכל לבנות יחד את המבנה והשפה שישרתו אתכם לשנים קדימה.

צעד קטן של יצירת קשר יכול להתחיל שינוי גדול. דברו איתי.