עשה ואל תעשה
בניית יסודות איתנים: עצות פרקטיות להצלחת מערכות היחסים שלך
פוליאמוריה: עשה ואל תעשה במערכות יחסים מרובות
פוליאמוריה מוסיפה שכבה משמעותית של מורכבות למשימה כבר לא פשוטה של ניהול מערכת יחסים רומנטית. בניית יחסים פוליאמוריים טובים לא קורה במקרה; בנוסף לאתגרים הרגילים שעומדים בפני כל אחד במערכת יחסים מסורתית, פוליאמוריה מציעה כמה אתגרים משלה.
זו מדריך פשוט לכמה "עשה ואל תעשה" במערכות יחסים פוליאמוריות. כמובן, תצטרכו גם את כישורי היחסים הנדרשים בכל מערכת יחסים בין-אישית אינטימית!
אל תכופפו את מערכות היחסים שלכם לתבנית מוגדרת מראש; תנו להן להיות מה שהן.
לפעמים, אנשים - במיוחד אנשים שכבר נמצאים בזוג קבוע - מחליטים איזה סוג של מערכת יחסים הם רוצים, איזה צורה היא תקבל, ואז מנסים להתאים אדם לחלל הזה. אנשים מורכבים, וכל אדם יהיה לו רעיונות, רצונות וצרכים משלו במערכת יחסים. ניסיון לכפות על אדם תבנית - למשל, לנסות להגיד "אתה יכול לצאת רק עם שתינו וצריך לפתח קשר עם כל אחת מאיתנו באופן זהה בדיוק והוא יצמח בדיוק באותו אופן" - זה כמעט אף פעם לא עובד. במקום זאת, יחסו למערכות היחסים שלכם באופן מכבד את מה שהן. תנו לכל אדם קול; אתם בונים מערכת יחסים, לא מחפשים חלקי חילוף!
אל תספרו נקודות.
לעתים קרובות אנו עלולים להיות מפתים לנסות להפוך מערכות יחסים מרובות למשחק ספירה - "ישנת איתה שני לילות ברצף, עכשיו אתה צריך לישון איתי שני לילות ברצף!" "לקחת אותו לארוחת ערב שלוש פעמים, אבל אותי לקחת רק פעם אחת!" צדק וחמלה הם יעדים שווים בכל מערכת יחסים, אבל כפי שכל מי שהיה ילד יודע, לפעמים דברים לא עובדים בדיוק כמו שאנחנו מצפים להם. "דני, תעשה את הכלים!" "אבל שטפתי את הכלים אתמול, עכשיו תור אחותי!" "כן, אבל אחותך חולה במיטה הלילה." "זה לא הוגן!"
אל תגידו "את צריכה להפסיק לתת לה X;" תגידו במקום "אני צריך Y".
תחשובו על הדברים שאתם צריכים, במקום על מה אתם חושבים שבן/בת הזוג שלכם נותן/נתנת לבן/בת הזוג האחר/ת שלהם. להיות מאושר/ת זה לא תחרות! אם נعود לרעיון של ספירת נקודות, במקום להגיד "לקחת אותו לארוחת ערב שלוש פעמים ולקחת אותי רק פעם אחת", לעתים קרובות יהיה יותר פרודוקטיבי להגיד "אני רוצה שתיקח אותי לארוחת ערב יותר."
בקש את מה שאתה צריך
זה אולי נראה ברור, אבל אם אתה לא מבקש את מה שאתה צריך, אתה לא יכול לצפות לקבל את הדברים שאתה צריך. אם יש לך צורך שאתה מרגיש שלא מתמלא על ידי בן/בת הזוג שלך, תגיד להם. אל תניח שהם יודעים; אל תתחיל עם הרעיון שאם בן/בת הזוג שלך באמת אוהב אותך, הוא/היא פשוט ידע/תדעו בלי שתצטרך להגיד כלום; ואל תניח שאם בן/בת הזוג שלך באמת אוהב אותך, הוא/ההיה כבר יודע/תדע מה אתה צריך. אל תצפה מבן/בת הזוג שלך לנחש את הצרכים שלך. כשאתה מגלה שהצרכים שלך לא מתמלאים, תדבר איתם על זה!
הצרכים שלך חשובים, ואפילו אם אתה מאמין שהם לא רציונליים, הם עדיין חלק לגיטימי ממי שאתה. כמובן, אתה לא יכול באופן אוטומטי להניח שכל הצרכים שלך ימולאו בכל עת על ידי כל מי שסביבך, אבל הרבה יותר קל לבן/בת הזוג שלך למלא צורך שהוא יודע עליו מאשר צורך שהוא לא יודע עליו...
אל תתעלם מבעיות
התמודדות עם בעיות אף פעם לא נוחה. הגישה לאדם שמתנהג בדרך שגורמת לך כאב או שלא עונה על הצרכים שלך נושאת סיכון רגשי. לפעמים, הרבה יותר נוח פשוט לתת לבעיות קטנות לחלוף, לפחות עד שהן הופכות לבעיות גדולות.
זה נכון בכל מערכת יחסים, בין אם פוליאמורית או לא. למרות שזה מפתה לתת לדברים לחלוף, העובדה היא שבעיות קטנות או תסכולים יכולים להתעצם מעבר למידת היחס אם לא מתייחסים אליהם, וזה מסוכן לכל מערכת יחסים.
הכניס לעצמך את ההרגל להיות פתוח לגבי בעיות - גם הקטנות. הקשיבו לעצמך ולרגשות שלך; תלמדו להיות מודעים מתי משהו מטריד אותך, ופיתחו את הכלים להוציא דברים כאלה לאור לפני שיש להם הזדמנות לגדול.
אל תניח שפוליאמוריה תפתור בעיות במערכת היחסים שלך
"מערכת יחסים בעייתית? הוסיפו עוד אנשים!" זה כמעט אף פעם לא עובד.
פוליאמוריה יכולה להיות דרך עוצמתית ומספקת לשפר מערכת יחסים טובה - אבל, בדיוק כמו היום אחרי לילה, היא גם תחשוף את הבעיות במערכת היחסים. זו בהחלט לא דרך טובה לתקן מערכת יחסים פגומה.
הכנסת אדם חדש למערכת יחסים קיימת עם בעיות סביר רק יחמיר אותן. יתרה מכך, זה לא הוגן כלפי האדם שנכנס. ככל שהבעיות במערכת היחסים הקיימת גדולות יותר, כך המצב של האדם שמצטרף אליה לא יציב יותר, והסיכוי שהוא יחווה את עיקר הבעיות הללו גבוה יותר.
אל תסתמך על ניחושים ותמיד תבדוק את מצב מערכות היחסים הקיימות של בן/בת הזוג הפוטנציאלי/ת שלך
אם אתה שוקל להצטרף לאדם שנמצא כבר במערכת יחסים, תסתכל היטב על מערכת היחסים הזו. האם היא במצב טוב? האם לאנשים המעורבים יש כישורי פתרון בעיות טובים? כמה טובה התקשורת שלהם? אם יש בעיות במערכת היחסים, איך הן ישפיעו עליך? האם תהפוך לפתע לאדם שניתן לוותר עליו אם הבעיות במערכת היחסים יגדלו מדי?
אי אפשר להסתכל בכדור בדולח ולראות את העתיד של שום מערכת יחסים, וכל מערכת יחסים תכלול סיכון רגשי. אבל אם בן/בת הזוג שלך לא יכול/ה להתמודד עם הבעיות במערכת היחסים הקיימת שלו/ה, ייתכן שהוא/הי לא יוכל/תו להתמודד עם בעיות במערכת היחסים שלך - וייתכן בהחלט שהבעיות במערכת היחסים הקיימת יחזרו אליך. היה זהיר/ה והיה/י מודע/ת למה שאתה/ת נכנס/ת.
אל תמהר לקחת צדדים
ייתכנו מקרים שבהם לבני/בנות הזוג שלך יהיה ויכוח. כשזה קורה, אתה/את אולי יכול/ה לעזור או אולי לא; לפעמים, אנשים צריכים לפתור את חילוקי הדעות שלהם בעצמם, ואתה/את לא תמיד יכול/ה לפתור בעיות בין אנשים. בלי קשר לכמה שאתה/את יכול/ה לעזור, חשוב לא לקחת צדדים; מצב שבו אדם אחד מרגיש מותקף על ידי הרוב הוא הרסני לכולם.
זה לא אומר שלא כדאי לך להציע את דעתך הכנה, אם היא מתבקשת. אבל להציע את דעתך זה לא אותו דבר כמו לקחת צדדים - וכשאתה/את כן מציע/ה את התובנות שלך, עליך/עלייך לשאוף לעשות זאת בצורה רגישה לכל הצדדים.
אל תניח שהבעיה היא הפוליאמוריה
אמרתי את זה בעבר, אבל זה שווה לחזור: לא כל הבעיות במערכת יחסים פוליאמורית הן תוצאה של הפוליאמוריה! אם אתה נמצא במערכת יחסים לא מסורתית מכל סוג שהוא, קל להצביע על העובדה שהיא לא נראית כמו הנורמה ולהגיד "תראה? לכן יש לנו בעיות!" אבל זה לא תמיד נכון. אפילו במערכות יחסים מונוגמיות מסורתיות יכולות להיות בעיות עם חלוקת משאבים (אדם שמבלה את כל זמנו בעבודה נמצא הרחק מבן/בת הזוג שלו בדיוק כמו אדם שמבלה זמן עם בן/בת הזוג השני/ת שלו). ואפילו נושאים שנראים במבט ראשון קשורים ישירות לפוליאמוריה - קנאה, למשל - עדיין עשויים להתקיים גם במערכת יחסים מונוגמית.
למרות שזה מפתה להצביע על מבנה היחסים בכל פעם שיש בעיה ולהגיד "לכן אנחנו בצרות", זה לרוב מועיל יותר לטפל בכל בעיה לגופו, ולנסות להבין מאיפה היא מגיעה, לפני שמקפיצים למסקנה שהכל באשמת הפוליאמוריה.
שים לב ליחסים שלך עם המטאמורים/ות (בני/בנות הזוג של בן/בת הזוג שלך)
אהבה היא דבר מצחיק. לפעמים, בן/בת הזוג שלך עשוי/ה לאהוב מישהו שאתה/את בעצמך לא ממש היית/י בוחר/ת לבלות איתו/ה. ברגעים כאלה, עוזר לזכור שאתה/את במערכת יחסים עם אותו אדם, גם אם היחסים שלך איתו/ה עשויים להיות עקיפים. אותו אדם הוא חלק מחיי האהוב/ה שלך, ולכן, בעקיפין, חלק מחייך שלך.
תהיה/י מודע/ת לעובדה הזו. גם אם היחסים שלך עם בן/בת הזוג של בן/בת הזוג שלך הם מעורבים, זה עדיין מערכת יחסים. כמו כל מערכת יחסים, היא תצליח יותר אם תשים/י לב אליה, תכיר/י בה, ותהיה/י מודע/ת לה.
זה לא אומר שאתה/את חייב/ה להיות החברים הכי טובים, מאהבים, או כל דבר אחר, עם בן/בת הזוג של בן/בת הזוג שלך. זה אומר שבן/בת הזוג של בן/בת הזוג שלך הוא/היא לא ישות לא קיימת; זה אדם חשוב למישהו שאתה/את אוהב/ת, והחיים שלך יהיו קלים יותר אם היחסים האלה יהיו טובים ככל האפשר.
ולעניין בני/בנות הזוג האחרים/ות של בן/בת הזוג שלך...
אל תניח הנחות לגבי היחסים שלך עם בני/בנות הזוג האחרים/ות של בן/בת הזוג שלך
לפעמים, אנשים עשויים להניח שכל מי שמעוני/ה במערכת יחסים מינית עם בן/בת הזוג שלהם מעוני/ה גם במערכת יחסים מינית איתם, או שבן/בת זוג פוטנציאלי/ת חייב/ה להיות מעוני/ה במידה שווה בכל מי שמעורב/ת במערכת יחסים קיימת.
אין שום דבר רע בלשאוף למערכת יחסים הדדית, ובאמת נחמד כשזה עובד. אבל אי אפשר תמיד לסמוך על זה. מספיק קשה למצוא מישהו/י שתואם/ת לך, וזה עוד יותר קשה למצוא מישהו/י שתואם/ת גם לך וגם לבן/בת הזוג שלך.
כשמערכות יחסים נוצרות, הן לא תמיד מתפתחות באותו קצב בכל פעם. זה לעתים קרובות לא מציאותי לחשוב שמערכת יחסים בינך לבין אדם אחר ובין בן/בת הזוג שלך לאותו אדם תתפתח באותו קצב, באותו מסלול, או תגיע לאותה עוצמה.
מערכות יחסים עובדות הכי טוב כשנותנים להן לצמוח בקצב שלהן ולא מנסים לכפות עליהן מסלול מראש.
קח אחריות על המעשים שלך
אם יש כלל שהוא מוחלט כמו חוק הגרביטציה, זהו חוק התוצאות הבלתי מכוונות. למעשים שלך יהיו ויהיו תמיד השלכות, גם אם לא אלו שתכננת; החיים שלך מעוצבים על ידי ההחלטות שאתה/את מקבל/ת והדברים שאתה/את עושה. וההחלטות האלה משפיעות על בני/בנות הזוג שלך, ועל בני/בנות הזוג של בני/בנות הזוג שלך, לפעמים בדרכים שלא ציפית אליהן.
פגשתי הרבה אנשים שנראים חסרי אונים בחייהם. התחושה הזו של הפכרה חוסכת מהם את הצורך לקחת אחריות על מעשיהם; אבל החיסרון הוא שהיא מקצצת באופן דרמטי את היכולת שלהם לקחת שליטה על חייהם. זה גם יכול להוביל לכך שהם משתמשים בכוח שיש להם בחוסר אחריות.
לקחת אחריות על ההשלכות - אפילו הבלתי מכוונות - של המעשים שלך זה לפעמים לא נעים. לחשוב על ההשפעות של ההחלטות שלך על האנשים סביבך זה לפעמים הרבה עבודה. אבל היתרון בעשיית העבודה הזו הוא שהיא מעצימה אותך, ומאפשרת לך לעצב את החיים שלך בדרך שאתה/את רוצה תוך כדי שהייה חומל/ת ואחראי/ת לאנשים סביבך.
אל תניח שהפוליאמוריה עושה אותך יותר נאורה
על אותו עיקרון, אל תניח/י גם שמונוגמיה יותר טובה.
אם אתה/את מאמין/ה שאתה/את יותר טוב/ה, יותר נאור/ה, או יותר חכם/ה בגלל המודל היחסי המועדף שלך, אתה/את עלול/ה בסופו של דבר להתנהג בחוסר אחריות. אל תתחיל/י מהנחה שאתה/את יותר טוב/ה מאנשים אחרים, או שהבעיות שלהם לא שלך. מודל היחסים שלך לא עושה אותך/ך יותר טוב/ה מאף אחד אחר, ולא פוטר אותך מהצורך להתייחס יפה לאנשים סביבך.
אל תניח הנחות לגבי מערכות היחסים האחרות של בן/בת הזוג שלך
כשאהוב/ה שלך מתחיל/ה במערכת יחסים חדשה, במיוחד בתחילת ההתלהבות, לפעמים קל לעשות הנחות לגבי הכיוון של מערכת היחסים הזו, או מה הם עושים או חווים יחד - "הוא בטח יותר טוב במיטה ממני," "היא תרצה להחליף אותי," "הם נהנים יותר בלעדיי," "הוא ירצה לעשות איתה יותר מאשר איתי," וכו'.
שום דבר מזה לא בהכרח נכון. שמירה על הערכת מצב ריאלית לגבי מערכות היחסים האחרות של בן/בת הזוג שלך, שמירה על מעודכנות ועל הלופ לגבי מה שקורה בחיי בן/בת הזוג שלך, וביקוש להעלות כל חשש שיש לך לגבי מערכת היחסים שלהם לפני שהחששות האלה הופכים לבעיות - כל אלה יכולים לעזור לך להרגיש יותר בנוח.
ולעניין זה...
אל תבזו, תשפילו או תעלו על נס את בנות/בני הזוג האחרים של בן/בת זוגכם
בן/בת הזוג של בן/בת הזוג שלך אינו (או לא צריך להיות) האויב/ה שלך, רשע, או צדיק. הם בני אדם, בדיוק כמוך, עם מוזרויות וליקויים וכל הדברים שמגיעים עם היותך בן/בת אדם.
אל תכניי את בן/בת הזוג של בן/בת הזוג שלך למפלצת, או תאמצי/תעמסי את הדמיון שבן/בת הזוג של בן/בת הזוג שלך יותר יפה/ה, יותר טוב/ה במיטה, יותר מצחיק/ה, יותר חכם/ה, או באופן כללי יותר ראוי/ה מאשרך. המסלול הראשון מוביל לעוינות וכעס; לבן/בת הזוג של בן/בת הזוג שלך יש רגשות, בדיוק כמו לך, והם/ן ראויים/ות ליחס מכובד. המסלול השני מוביל לחוסר ביטחון, כעס, ורגשות של חוסר יכולת.
לרמוס את בן/בת הזוג של בן/בת הזוג שלך לא יעשה אף אחד מאושר יותר. גם לא להקטין את עצמך. אם תוכל/י לראות את בן/בת הזוג של בן/בת הזוג שלך בבירור ובאופן אובייקטיבי, כבן/בת אדם, ולשאוף להתייחס לאדם הזה בעדינות ובכבוד, כולן/ם - כולל אתך/ך - יהיו מאושרים/ות יותר.
אל תניח הנחות בשם אנשים אחרים
לפעמים זה יכול להיות מפתה לדבר בשם האנשים האחרים במערכת היחסים שלך, או לעשות הנחות בשמם.
לפעמים, זה קורה מתוך טעות פשוטה. לפעמים, זו רצון בלתי מודע להימנע מלקחת אחריות על משהו (יכול להיות קל יותר להגיד "הייתי רוצה לצאת איתך, אבל לבן/בת הזוג השני/ת שלי זה לא נוח" במקום "אני לא מרגיש/ה נוח/ה לצאת איתך אבל אני לא רוצה לדבר על הסיבה"). לפעמים, זו חשיבה תЖелаית ("הו, בטח, לבן/בת הזוג השני/ת שלי לא תהיה בעיה עם מה שאנחנו עושים, אין בעיה!").
לא משנה מה הסיבה, בכל פעם שאת/ה מוצא/ת את עצמך מדבר/ת בשם מישהו אחר או עושה הנחות בשמו/ה... תיזהר/י.
אל תחפש במערכות היחסים שלך שיאשרו את הערך שלך
נראה לי שהחברה שלנו מחפשת לעתים קרובות במערכות יחסים כדי להגדיר את הערך של אדם. אנשים רווקים נתפסים לפעמים כבעלי ערך פחות כבני אדם מאנשים נשואים וכו'.
אם אתה/את מחפש/ת במערכת היחסים שלך שתגיד לך מי אתה/את, או שתגדיר את הערך שלך, אז תחושת העצמי שלך תמיד תהיה קשורה לצורת מערכת היחסים שלך.
יש לך כוח על החיים שלך. הערך שלך תלוי בך, לא בבן/בת הזוג שלך ולא במערכת היחסים שלך. יש לך זהות שקיימת באופן עצמאי ממערכת היחסים שלך, ומערכת היחסים שלך לא מתארת את הערך שלך. הרעיונות האלה מעצימים אותך לחפש אושר בתנאים שלך, אבל יותר חשוב מזה, הם נותנים לך גמישות שיכולה לעזור לך לעבור את הקשיים הבלתי נמנעים שכל מערכת יחסים צפויה לעבור.
ערך וכבוד שבאים מתוך עצמך ולא מדברים מחוץ לך, כמו בן/בת הזוג שלך או מערכת היחסים שלך, לעולם לא יוכלו להילקח ממך. יש הבדל בין אדם שרוצה להיות במערכת יחסים ובין אדם שצריך להיות במערכת יחסים. בכנות, הייתי מעדיף להיות מעורב/ת עם אדם שרוצה להיות איתי מאשר עם אדם שצריך להיות איתי; האנשים שרוצים להיות איתי שם בגלל הערך שאני מוסיף/ה לחייהם, לא בגלל שאין להם ברירה אחרת!
אם תחושת הערך שלך נובעת מעצמך, זה משחרר אותך מתלות באנשים סביבך. אם תחושת הערך של בן/בת הזוג שלך נובעת מבפנים, זה משחרר אותך מהאחריות להגיד לבן/בת הזוג שלך מי הוא/ה.
אל תחפש לתת לבן/בת הזוג שלך אושר על חשבון האושר שלך
מערכת יחסים צריכה לשרת את הצרכים של כל האנשים בה - כולל אותך. יתרה מכך, זו טעות לחשוב שאתה/את יכול/ה "לגרום" לאדם אחר להיות מאושר/ת, במיוחד על ידי הקרבת האושר שלך/שלך. הדרך ההיא מובילה לתלות הדדית.
אם האהוב/ה שלך דואג/ת לך, אז הקרבת האושר שלך/שלך תשפיע עליו/ה. להפוך את עצמך/ך לאומלל/ה למען מישהו אחר לא משרת את הצרכים של אף אחד.
דע את המגבלות שלך, הצרכים שלך, והדברים שעושים אותך מאושר/ת
דע/י את עצמך. זה אולי הדבר הבודד החשוב ביותר שאתה/את יכול/ה לעשות בכל מערכת יחסים. לדעת מה אתה/את רוצה וצריך/ה כדי להיות מאושר/ת הוא צעד ראשון מצוין בדרך לאושר.
באותה חשיבות, זה צעד ראשון מצוין כדי לא להיות אומלל/ה. אם אתה/את לא יודע/ת איפה הגבולות המוחלטים שלך - הקווים שמעברם, אם יחצו אותם, יבטיחו שאתה/את לא יכול/ה להיות מאושר/ת - אז סביר להניח שתגלה אותם רק אחרי שחצו את הגבולות האלה... כלומר, תהיה/י אומלל/ה.
שכחי/ה את המיתוס הרומנטי שהדאגה היחידה שלך צריכה להיות האושר של בן/בת הזוג שלך; כל אדם במערכת יחסים ראוי/ה להיות מאושר/ת, כולל אותך.
אם אתה/את לא מבקש/ת את מה שאתה/את צריך/ה, אתה/את לא יכול/ה לצפות לקבל את הדברים שאתה/את צריך/ה; ואם אתה/את לא יודע/ת מה אתה/את צריך/ה, אתה/את לא יכול/ה לבקש את הדברים שאתה/את צריך/ה. יהיה לך יותר קל להיות מאושר/ת אם תבין/י מה אתה/את צריך/ה, איפה הגבולות שלך, ויהיה לך יותר קל לבנות מערכת יחסים בריאה אם אתה/את מאושר/ת.
לעשות זאת בהצלחה דורש כנות מוחלטת ובלתי מעורערת עם עצמך. פוליאמוריה מבוססת על כנות, וזה דורש כנות עצמית. בחן/י את הדברים שאתה/את צריך/ה מקרוב; האם אתה/את מקווה בסתר לדברים שאתה/את לא אומר/ת? האם אתה/את מנסה/ה בסתר לדחוף את מערכת היחסים שלך לכיוון שהיא לא נראית כאילו היא רוצה ללכת אליו? מה אתה/את מצפה לקבל מהמערכות היחסים שלך? האם הדברים האלה מציאותיים?
אל תפחד/י משינוי
מערכות יחסים הן דברים חיים, נושמים, דינמיים; כמו כל דבר חי, הן משתנות עם הזמן. אף מערכת יחסים בריאה לא תישאר אותו הדבר לנצח.
כל עוד אתה/את מוכן/ה למחויבות לרעיון של שינוי בדרכים שכוללות את בני/בנות הזוג שלך, ואתה/את מוכן/ה לעבוד עם בני/בנות הזוג שלך כשהחיים שלך משתנים, יהיה בסדר.
דע מה המקום שיש לך להציע למישהו/י
כשאנ/ת מכניס/ה בן/בת זוג חדש/ה למערכת יחסים קיימת, קל להבין איך האדם הזה עלול להרגיש מאוים/ת, במיוחד אם למערכת היחסים הקיימת שלך יש היסטוריה ארוכה מאחוריה. חשוב שתדעי/ת מה יש לך להציע לבן/בת הזוג החדש/ה, ותשדלי/ת ליצור מרחב בטוח ומוגן כדי שמערכת יחסים זו תוכל לצמוח.
*תורגם מהאתר:DOS AND DON'TS FOR POLYAMORY.