מיתוסים על פוליאמוריה

אנשים פוליאמורים אינם "מתקדמים" או "מוארים" יותר מאנשים מונוגמיים

אנשים פוליאמורים פשוט מעדיפים סגנון יחסים שונה, זה הכל.

פגשתי אנשים מונוגמיים מאירים, מלאי תשוקה, אכפתיים, חומלים, חכמים ואדיבים. ופגשתי גם אנשים פוליאמורים אנוכיים וחסרי התחשבות.

אנשים הם אנשים. אתה יכול להיות חכם או אתה יכול להיות אידיוט, בלי קשר למודל היחסים שלך. להיות פוליאמורי לא אומר אוטומטית שיש לך חוכמה סודית או הארה מיוחדת.

אהבה אינה חסרת גבולות

אהבה - לפחות אהבה רומנטית - לעולם אינה חסרת גבולות. היא תמיד מוגבלת על ידי זמן, אנרגיה ומשאבים. יש מיליארדי אנשים בעולם, ופשוט בלתי אפשרי, מסיבות רגשיות ומעשיות כאחד, ליצור קשרים משמעותיים עם כולם! למעשה, מעולם לא פגשתי מישהו שיכול לנהל שישים, או אפילו עשרה.

אהבה אמנם עשויה להיות חסרת גבולות בתיאוריה, אבל בעולם הקונקרטי של עבודה, לוחות זמנים סותרים ומשאבים מוגבלים, היא מוגבלת מאוד. במילים פשוטות, יש גבול סופי למספר האנשים שאפשר לאהוב ולהעביר איתם זמן, וכן גבול סופי למשאבים הרגשיים של כל אחד.

לא כולם יכולים להיות פוליאמורים, גם אם יתגברו על התניה החברתית שלהם או על חינוך מונוגמי

ייתכן שזה נכון עבור אנשים רבים, אבל בוודאות לא עבור כולם.

לא כולם מסוגלים לבחור פוליאמוריה. מעבר לתניה חברתית, פגשתי באנשים שנראים נוטים באופן טבעי למונוגמיה, וכמה שנראים קבועים בה, בדיוק כמו שראיתי אנשים רבים שנראים קבועים בפוליאמוריה.

"להיות פוליאמורי" ו"להיות מונוגמי" זה לא באמת בינארי. יש רצף בין אנשים מונוגמיים שאינם יכולים להיות אחרת, דרך אנשים שיכולים, תחת נסיבות נכונות ועם האנשים הנכונים, ללמוד להיות מאושרים במערכות יחסים מונוגמיות או פוליאמוריות, ועד לאנשים שהם פוליאמורים ואינם יכולים להיות אחרת.

חלק מהאנשים הפוליאמורים מאמינים שמונוגמיה היא תאונה של תניה חברתית, לא יותר; כולם יכלו, או עשויים, להיות פוליאמורים אלמלא חינוך מונוגמי עמד בדרכם. המציאות מורכבת יותר.

אנשים פוליאמורים לא חסינים לקנאה

כל אחד יכול לחוות קנאה, בנסיבות הנכונות. להיות פוליאמורי לא מחסן אותך מקנאה בכלל; אנשים פוליאמורים מועדים לה בדיוק כמו אנשים במערכות יחסים מסורתיות.

קנאה היא רק רגש; היא לעצמה לא טובה ולא רעה. קנאה היא כמעט תמיד סימפטום לחוסר ביטחון שורשי; הדרך היעילה ביותר להתמודד עם קנאה היא לעתים קרובות לפתור את הבעיה הבסיסית שיוצרת אותה.

כל אחד, פוליאמורי או לא, יכול לחוות ספק, חוסר ביטחון וקנאה. אנשים במערכות יחסים פוליאמוריות מוצלחות לעתים קרובות לא חווים קנאה באותן סיטואציות שעשויות לעורר קנאה אצל אנשים רגילים למודלים יחסיים מסורתיים, זה הכל.

אנשים פוליאמורים רבים יטענו שלעולם אינם חווים קנאה. זה אולי נכון, אבל זה לא קשור ללהיות פוליאמורי; אלא קשור יותר לביטחון בעצמך ובמערכות היחסים שלך. אנשים מונוגמיים יכולים להיות בטוחים, ואנשים פוליאמורים יכולים להיות חסרי ביטחון; לכל אחד יש נסיבות משלו שיכולות לעורר חוסר ביטחון.

בכל מערכת יחסים, בין אם פוליאמורית או לא, לפתח מנגנונים להתמודדות עם חוסר ביטחון וקנאה היא מטרה חשובה. טכניקה אחת היא לזהות את המקורות של הרגשות האלה. טכניקה נוספת היא להתמודד עם הרגשות ישירות ובפתיחות, במקום לדחות אותם כ"לא רציונליים" או "לא מוצדקים". רגשות הם מטבעם בלתי רציונליים, וקנאה אינה יוצאת דופן. התמודדות ישירה ופתוחה איתה, והכרה בה על מה שהיא, היא צעד ראשון מצוין בבידוד וטיפול בבעיה העומדת מאחוריה.

אנשים פוליאמורים לא בהכרח כנים יותר

כנות נחשבת לעיתים קרובות לאבן הבניין של מערכת יחסים פוליאמורית מוצלחת. אבל הייתי לוקח את זה צעד אחד קדימה; כנות, אני חושב, היא המפתח לכל מערכת יחסים מוצלחת, פוליאמורית או לא!

ההשלכות של התנהגות לא ישרה בכל מערכת יחסים יכולות להיות הרסניות. מערכות יחסים פוליאמוריות אינן שונות ממערכות יחסים מונוגמיות בהקשר זה. אנשים פוליאמורים לעתים קרובות עושים מאמץ מודע להיות פתוחים וכנים במערכות היחסים שלהם, אבל הם ממש לא ייחודיים בהקשר זה, להיות פוליאמורי בפני עצמו לא אוטומטית הופך מישהו לכנה. בדיוק כמו שיש אנשים מונוגמיים פתוחים, אתיים וכנים, יש גם אנשים פוליאמורים מתעתעים, לא אתיים ולא כנים.

אותם ערכים שעושים מערכת יחסים פוליאמורית מוצלחת - כנות, יושר, חמלה, כבוד, אמון, אהבה, הבנה, תקשורת טובה ומיומנויות פתרון סכסוכים - עושים גם מערכות יחסים מונוגמיות מוצלחות. אנשים פוליאמורים לא אוטומטית מחזיקים במיומנויות האלה, בדיוק כמו שלאנשים מונוגמיים אין אותן אוטומטית; וכמו בני אדם בכל מקום, אנשים פוליאמורים לא תמיד עומדים באידיאלים שלהם.

פוליאמוריה אינה רעיון חדש

פוליאמוריה כתנועה חברתית היא יחסית חדשה, אבל פוליאמוריה כפרקטיקה קיימת כבר הרבה מאוד זמן, למרות שהמילה "פוליאמוריה" לא הייתה קיימת. אי-מונוגמיות מודעת, אתית ומכוונת היא בקוש רעיון מודרני; היא קיימת מאז שאנחנו חיות מתורבתות.

פוליאמוריה לא מחייבת שוויון

פוליאמוריה מבוססת על מה שעובד עבור האנשים המעורבים. זהו מודל יחסים שמספק מסגרת למערכות יחסים רומנטיות מחויבות מרובות. מערכות יחסים אלה עשויות או לא לקבל משקל שווה בכל הנוגע ליכולת קבלת החלטות או גורמים אחרים. לדוגמה, אחת מצורות הפוליאמוריה הנפוצות ביותר היא המודל של ראשוני/משני, שבו מערכת יחסים אחת נחשבת כ"ראשית" ולוקחת קדימות על כל מערכות יחסים אחרות שעלולות להיווצר. סוג זה של סידור אינו בהכרח שוויוני, אך הוא עדיין עשוי לענות על הצרכים של כל המעורבים בו.

שוויון אינו גורם של המודל היחסי, אלא גורם ביחסים אישיים. חלק מהיחסים הפוליאמוריים מבוססים על שוויון, אחרים לא, וזה לא בהכרח מעיד על רמת האתיקה של היחסים. יחסים לא שוויוניים אינם בהכרח פחות אתיים מיחסים שוויוניים לכאורה, בתנאי שכל המעורבים במערכת היחסים מרוצים; ובכל מקרה, ההיסטוריה, האישיות וגורמים אחרים יכולים ליצור חוסר איזון כוח גם במערכת יחסים שוויונית לכאורה.

אנשים פוליאמורים אינם רוחניים יותר מאנשים מונוגמיים

מיתוס מוזר זה נפוץ למדי בחלקים מסוימים בקהילה הפוליאמורית, אבל אין בו צל של אמת.

אנשים פוליאמורים מקיימים מערכות יחסים בו-זמניות מרובות; אנשים מונוגמיים מקיימים מערכות יחסים רומנטיות עם אדם אחד בכל פעם. אדם יכול להיות מאור או לא מאור ללא קשר למספר בני הזוג שיש לו. שיש לך יותר מבן זוג אחד לא הופך אותך לרוחני, ויש לך בן זוג אחד לא הופך אותך ללא מאור.

רוחניות והארה אינם קשורים כלל למודל היחסים שלך. חלק מהאנשים הרוחניים ביותר שפגשתי הם מונוגמיים, וחלק מהפחות רוחניים הם פוליאמוריים. אנשים פוליאמורים, כמו אנשים מונוגמיים, מגיעים עם כל הטעמים, הפילוסופיות והאמונות.

פוליאמוריה אינה תרופה לבגידה

קיים הבדל עמוק בין התפיסה של בוגד מונוגמי לבין התפיסה של אדם פוליאמורי. אמנם ישנם אנשים פוליאמורים שבוגדים ואנשים מונוגמיים שלא, אך באופן כללי, אדם שבוגד לא עושה זאת מאותן סיבות שבגללן אדם פוליאמורי מחפש מערכות יחסים מרובות.

לרוב, ניסיון "לתקן" מערכת יחסים שבה אדם אחד בוגד על ידי הפיכתה לפוליאמורית צפוי להיות בעייתי. לאדם שאי אפשר לסמוך עליו שיתנהג בחמלה ובכבוד כלפי אדם אחד, לא ניתן לסמוך עליו שיתנהג כך כלפי יותר מאחד; בנוסף, כפיית שינוי ציפיות רחב ומקיף על מערכת יחסים שכבר יש בה בעיות, סביר להניח רק תגביר את הלחץ על אותה מערכת יחסים. פוליאמוריה היא מודל יחסים שמומלץ להיכנס אליו רק כאשר מערכות היחסים ומיומנויות התקשורת כבר חזקות למדי.

בוגד מונוגמי אינו אותו דבר כמו אדם פוליאמורי שנמצא במערכת יחסים מונוגמית. בגידה אינה מעידה על תפיסה או פילוסופיה פוליאמורית; הסיבות שבגללן הבוגד המונוגמי בוגד הן החשובות.

זה לא אומר שלאנשים שבגדו בלתי אפשרי לעבור לפוליאמוריה אתית. למעשה, קיים אתר אינטרנט המוקדש לנושא המעבר ממערכת יחסים בוגדנית למערכת יחסים פוליאמורית. לפעמים, אדם שהוא פוליאמורי מטבעו או בנטייה שלו עלול לבגוד מכיוון שהוא לא מודע לכך שבחירה אחרת אפשרית, או עלול שלא להיות מודע לאלטרנטיבות למונוגמיה. במקרה כזה, ייתכן שהאדם שבגד יוכל להסתגל למסגרת אתית של פוליאמוריה ברגע שהוא מודע לכך שהאפשרות קיימת; עם זאת, אם אדם במצב זה מצליח לשמור על הבן/בת זוג שבגד בו, סביר להניח שזה בגלל שבן/בת הזוג ההוא/היא סבלני/ת במיוחד!

*תורגם מהאתר: MYTHS ABOUT POLYAMORY