top of page
קנאה וחוסר ביטחון

קנאה וחוסר ביטחון

אתגרים ודרכי התמודדות במערכות פוליאמוריות

כל מערכת יחסים טומנת בחובה אתגרים, ובמערכות פוליאמוריות, מורכבות הרגשות עשויה להיות עוצמתית אף יותר. בפרק זה, נצלול אל נבכי ההתמודדות עם רגשות מאתגרים כמו קנאה, חרדה וחוסר ביטחון.

דמיינו את רותי, נאבקת בשמחה על זוגיותו החדשה של יאיר, בן זוגה. למרות שהיא רואה את האושר שמקרין יאיר, קנאה ודחייה כלפי בת הזוג החדשה מציפות אותה. קנאה זו מעוררת חששות עמוקים בנוגע לערך העצמי שלה וליציבות הזוגיות עם יאיר.

במצבים כאלו, קל להילכד במעגל הרסני של ביקורת עצמית, הטחת האשמות, ניסיונות שליטה והגבלות – כל אלו עלולים להחריף את המצב.

במקום זאת, נציע גישות חלופיות המבוססות על הכרה עצמית וקבלה. נציג תרגילים מעשיים לזיהוי שורשי הקנאה, להפרדת הזהות העצמית מגורמים חיצוניים ולבניית ביטחון וערך עצמי איתנים. כמו כן, נתמקד בשיטות תקשורת כנה ופתוחה, המאפשרת חשיפה מכבדת של צרכים וחששות של כל המעורבים.

האתגרים עמוקים, אך במקום להיכנע לסבל או להיאבק בהם, ניתן לצמוח דרכם. תהליך זה טומן בחובו הזדמנות ליצירת קשרים בריאים ומכילים יותר, להבנה מעמיקה של עצמנו ושל האחרים ולהתפתחות רוחנית ואישית. התשובות אינן מצויות בחוץ, אלא בכוחנו הפנימי לקבל את האתגרים ולגלות את האמת השלמה שבתוכנו.

אולי אתם מכירים את התחושה הזו היטב. היא מתחילה בבור קטן בבטן, מתפתלת והופכת לכדור אש בחזה. המחשבות מתחילות לרוץ, מדמיינות תרחישים, מפרשות כל הודעה וכל מבט. זוהי הקנאה במלוא עוצמתה – רגש שמסוגל להפוך את האנשים הרגועים ביותר לסערה מהלכת, ואת מערכות היחסים הבטוחות ביותר לשדה קרב.

במשך שנים, לימדו אותנו לראות בקנאה מפלצת שיש להילחם בה, שד שיש לגרש, או פגם אופי שיש להסתיר בבושה. אבל בניסיוני כיועץ זוגי ואישי, אני מבקש להציע לכם פרספקטיבה אחרת, מהפכנית כמעט. מה אם הקנאה היא לא האויב? מה אם היא, בעצם, סוג של מצפן?

אני מזמין אתכם למסע משותף, בו נלמד להפסיק להילחם בקנאה, ונתחיל להקשיב לה. נהפוך אותה ממפלצת הרסנית למצפן רגשי, כלי רב עוצמה שמצביע על הצרכים הכי עמוקים שלנו, על הפחדים הכי כמוסים שלנו, ועל הערכים שהכי חשובים לנו. זהו מסע של צמיחה אישית וזוגית, שמתחיל בהבנה.

כדי להקל על המסע, בניתי עבורכם מפת דרכים מפורטת, המחולקת לחלקים שונים. כל חלק הוא "חישור" בידע שיוביל אתכם להבנה עמוקה יותר, וכולם יחד מרכיבים את המדריך השלם להתמודדות עם קנאה:

 

רוצים לקחת את המסע צעד קדימה?

כדי להפוך את התובנות האלו לכלי עבודה יומיומי, יצרתי עבורכם את "ערכת ניווט לקנאה: ממפלצת למצפן" – קובץ PDF אינטראקטיבי ומעוצב, הכולל תרגילים, שאלות מנחות ותבניות שיעזרו לכם ליישם את כל מה שתלמדו כאן. (הערה: כאן ישולב קישור להורדת ה-Lead Magnet).

 

חישור 1: מפת הקנאה: גילוי שלושת השורשים הנסתרים של הרגש שמנהל אותנו

 

כדי לנווט בטריטוריה המורכבת של הקנאה, אנחנו חייבים קודם כל מפה. רובנו חווים את הקנאה כהתפרצות אחת גדולה וכאוטית, אבל אם נתבונן מקרוב, נגלה שהיא כמעט תמיד נובעת מאחד משלושה מקורות פסיכולוגיים עמוקים. ההבנה מהו השורש הספציפי שמפעיל אותנו היא הצעד הראשון והמכריע בדרך לשינוי. פנייה זו מיועדת במיוחד ל"חוקר העצמאי" שבתוככם, ולכל מי ששואף להבנה עצמית עמוקה4.

 

 

שורש ראשון: פחד מנטישה והצורך בביטחון

בבסיס הקיום האנושי שלנו טבוע צורך עמוק בביטחון ובהתקשרות. עבור רבים מאיתנו, קנאה היא לא באמת על האדם השלישי בסיפור, אלא על הפחד הקמאי שניוותר לבד. כאשר בן או בת הזוג מפנים תשומת לב, חיבה או אנרגיה למישהו אחר, המערכת שלנו עלולה לפרש זאת כאיום ישיר על הביטחון שלנו בקשר. השאלה שמהדהדת בתוכנו היא לא "האם הוא/היא אוהב/ת אותם יותר?", אלא "האם זה אומר שיעזבו אותי?". זהו כאב שמקורו במנגנוני ההיקשרות המוקדמים שלנו, והוא נוגע בצורך הבסיסי ביותר שלנו בשייכות.

 

שורש שני: פגיעה בערך העצמי והשוואתיות

כאן, המצפן של הקנאה מצביע פנימה, אל תחושת הערך העצמי שלנו. הקנאה מתעוררת כשאנחנו נכנסים למעגל הרסני של השוואה. אנחנו לא פוחדים מהאדם האחר, אלא ממה שהוא מייצג בעינינו: הוא נראה מוצלח יותר, מושכת יותר, מעניין יותר, צעיר יותר. המוח שלנו מתחיל לספר סיפור כואב שבו אנחנו "פחות טובים", ושהאהבה שאנו מקבלים היא מותנית ועומדת בסכנה. במקרה זה, הקנאה היא סימפטום לשאלה הפנימית המייסרת: "האם אני מספיק/ה?".

 

שורש שלישי: איום על משאבים ועל המקום שלנו

 

שורש זה הוא פרקטי יותר, אך לא פחות עוצמתי. מערכת יחסים בנויה ממשאבים מוגבלים: זמן, אנרגיה רגשית, תשומת לב, תמיכה, ואפילו כסף. כשאדם נוסף נכנס לתמונה, עולה חשש טבעי ולגיטימי שהמשאבים הללו, שהיו פעם "שלנו" או "שלנו יחד", יצטמצמו. הקנאה במקרה הזה היא אזעקה של המערכת שאומרת: "הי, אני מרגיש/ה שאני מקבל/ת פחות. אני חושש/ת שלא יישאר לי מקום, זמן או אנרגיה". זהו חשש מהדרה, מתחושה שהמרחב שלנו בזוגיות הולך ומצטמצם.

הבנת שלושת השורשים הללו היא כמו קבלת מפתח למפה של עולמכם הפנימי. בפעם הבאה שהקנאה תגיע, נסו לשאול את עצמכם: על מה מהשלושה היא יושבת? התשובה תהיה הצעד הראשון בדרך לתקשורת מדויקת יותר עם עצמכם ועם בני הזוג.

 

חישור 2: כשהסערה מגיעה: 4 כלים מעשיים (וסומטיים) להרגעת הקנאה ברגע האמת

הבנה תיאורטית היא חשובה, אבל מה עושים בפועל כשהסערה הרגשית מכה? כשהלב דופק, המחשבות רצות והגוף כולו נכנס למגננה? בדיוק לרגעים האלה, שבהם "הזוג המתלבט" מרגיש שהכל עלול להתפרק5, הכנתי ארגז כלים של "עזרה ראשונה". אלו טכניקות פשוטות, חלקן מבוססות גוף (סומטיות), שנועדו לעזור לכם לווסת את המערכת ולהחזיר לעצמכם תחושת שליטה מינימלית, עוד לפני שמתחילים לדבר.

 

 

כלי ראשון: מיינדפולנס - להתבונן בגל מבלי לטבוע בו

ברגע שהקנאה עולה, האינסטינקט הראשון הוא להיאבק בה או להיסחף איתה. מיינדפולנס מציע דרך שלישית: להתבונן. עצרו לרגע, קחו נשימה, והפנו את תשומת הלב פנימה. שימו לב לתחושות בגוף, למחשבות שרצות, לרגש העוצמתי. אל תנסו לשנות כלום. רק תהיו עדים. אמרו לעצמכם: "אני שם/ה לב שעלתה בי קנאה חזקה. אני מרגיש/ה את זה בחזה. זה לא נעים". עצם ההתבוננות הזו, ללא שיפוט, יוצרת מרווח קטן ביניכם לבין הסערה, ומאפשרת לכם לא לטבוע בתוכה.

 

כלי שני: "תסריט שיחה" לבקשת פסק זמן

לפעמים, הדבר הכי חכם לעשות הוא לא לעשות כלום – ובעיקר לא לדבר. ניהול שיחה מתוך הצפה רגשית כמעט תמיד מוביל להסלמה. הכינו מראש "תסריט" קצר ומוסכם לבקשת פסק זמן. למשל: "אני מרגיש/ה כרגע מאוד מוצף/ת וקשה לי לחשוב בבהירות. אני צריך/ה 20 דקות לעצמי כדי להירגע, ואז נוכל לחזור ולדבר על זה. זה בסדר?". הסכם מראש על הנוסח הזה מנטרל את הפחד שנטישה או בריחה מהשיחה, והופך את פסק הזמן לכלי בונה ולא מאיים.

 

כלי שלישי: כתיבה אקספרסיבית - לשפוך את הרעל על הדף

 

לפני שאתם "שופכים" את הרגשות על בן או בת הזוג, שפכו אותם על דף נייר. קחו מחברת ופשוט תכתבו כל מה שעולה לכם בראש, בלי פילטרים, בלי צנזורה ובלי דאגה לתחביר. כתבו את הפחדים, את הכעס, את המחשבות הכי "לא הגיוניות". תהליך זה מאפשר לפרוק את המטען הרגשי העצום, מארגן את המחשבות, ולעיתים קרובות, עצם הוצאת הדברים החוצה מורידה את העוצמה שלהם לחצי.

 

כלי רביעי: תרגיל סומטי - לנשום אל תוך הרגש

 

הקנאה חיה בגוף שלנו. התחברו אליה דרכו. עצמו עיניים וסרקו את גופכם. נסו לאתר איפה בדיוק אתם מרגישים את הקנאה. האם זה כיווץ בבטן? לחץ בחזה? גוש בגרון? אחרי שזיהיתם את המיקום, נסו לתת לו תכונות: האם יש לו צבע? צורה? טמפרטורה? מרקם? עכשיו, דמיינו שאתם נושמים אוויר ישירות אל המקום הזה. בכל שאיפה, דמיינו שאתם מכניסים מרחב וחמלה לאזור המכווץ. ובכל נשיפה, דמיינו שאתם משחררים מעט מהמתח. התרגיל הפשוט הזה מעביר את תשומת הלב מהמחשבות המציפות אל הגוף, ומפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, שאחראית על הרגעה.

 

חישור 3: מעבר לקנאה: המדריך לקומפרסיה, גבולות בריאים ומה שביניהם

 

ברכותיי, הגעתם לחלק המתקדם של המפה. אם אתם כאן, סביר להניח שאתם כבר לא רואים בקנאה מפלצת, אלא אתגר שיש ללמוד ולנווט. חלק זה מיועד ל"פוליאמורית המנוסה" ולכל מי שמוכן לדבר על המורכבויות והניואנסים של חיים במערכות יחסים לא-מונוגמיות6. נצלול למושגים כמו קומפרסיה, ונחדד את ההבחנה הקריטית ביותר במסע הזה: ההבדל בין הרגשות

 

שלי לבין הגבולות שלנו.

 

פירגוש (Compersion): האור בקצה מנהרת הקנאה?

 

קומפרסיה הוא מונח שמתאר תחושה של שמחה ואושר שנובעים מהאושר והשמחה של בן/בת הזוג שלנו, גם כשהם חווים זאת עם אדם אחר. זוהי, במובנים רבים, ההופכי של הקנאה. חשוב לי להדגיש: קומפרסיה אינה מטרה שיש לכבוש או מבחן שצריך לעבור כדי להיות "פוליאמורי טוב". זוהי חוויה רגשית שחלק מהאנשים חווים, לעיתים, בנסיבות מסוימות. ראו בה אפשרות, נווה מדבר רגשי שאולי תגיעו אליו, אך אל תלקו את עצמכם אם אינכם חשים זאת. עצם הידיעה שרגש כזה קיים יכולה לפתוח את הלב לאפשרויות חדשות של נדיבות רגשית.

 

האבחנה הקריטית: בין קנאה לגיטימית לחציית גבול

 

זוהי אולי הנקודה החשובה ביותר שתלמדו. קנאה היא הרגש שלי. היא מתעוררת בתוכי כתגובה למצב. גבול, לעומת זאת, הוא חלק מהסכם משותף שבנינו יחד. הרגשות שלי הם באחריותי, אבל שמירה על ההסכמות שלנו היא באחריות משותפת.

לדוגמה: אם בן זוגי יוצא לדייט ואני מרגישה קנאה, הרגש הוא שלי. התפקיד שלי הוא להשתמש בכלים שלמדנו כדי להבין את השורש שלו ולווסת את עצמי. אבל, אם ההסכם שלנו היה שהוא יחזור עד חצות והוא חוזר בשלוש לפנות בוקר בלי להודיע, הכאב שאני מרגישה אינו נובע רק מקנאה, אלא מהפרה של הסכם. זוהי חציית גבול. היכולת להבחין בין השניים משנה את השיח לחלוטין: במקום "אתה גורם לי לקנא", השיחה הופכת ל"אני מרגיש/ה פגוע/ה כי ההסכם שלנו הופר. בוא/י נדבר על זה".

 

שימוש בקנאה ככלי לחידוד הסכמות ובניית אמון

 

כאן המצפן נכנס לפעולה במלוא הדרו. כאשר עולה בכם קנאה, במקום לראות בה כישלון, שאלו את עצמכם: "על איזה צורך לא מדובר המצפן הזה מצביע?". אולי הקנאה מגלה לכם שההסכם שהיה לכם היה מעורפל מדי. למשל, הסכמתם על "לא להתאהב", אבל מעולם לא הגדרתם מהי "התאהבות" עבור כל אחד מכם. הקנאה היא הזדמנות פז לשבת יחד ולומר: "הרגש שעלה בי מראה לי שאנחנו צריכים לדייק את ההסכם שלנו לגבי שיתוף רגשי. בואו נגדיר את זה טוב יותר". כל שיחה כזו, כל דיוק של גבול, כל חידוד של הסכמה – בונה עוד קומה של אמון וביטחון בקשר שלכם.

 

חישור 4: "אני לא מקנא/ה, אבל בן/בת הזוג שלי כן. מה התפקיד שלי?"

 

לא תמיד אנחנו אלו שנמצאים במרכז הסערה. לפעמים, אנחנו עומדים על החוף, צופים באדם שאנחנו אוהבים נאבק בגלים. להיות בן או בת הזוג של אדם שמתמודד עם קנאה עזה זו משימה מורכבת ועדינה, הדורשת חמלה, סבלנות וגם יכולת לשמור על עצמנו. המאמר הזה מוקדש לכם, ומציע מפה לניווט במים הסוערים הללו.

 

הכלה ואמפתיה: להיות הנמל המבטחים, לא מפקד הספינה

 

התפקיד הראשון והחשוב ביותר שלכם הוא להכיל. הכלה אין פירושה להסכים, לתקן או לפתור. הכלה פירושה ליצור מרחב בטוח שבו הרגשות של האחר יכולים פשוט להיות. זה אומר להקשיב בלי להתגונן, ולשקף את מה שאתם שומעים. משפטים כמו: "אני שומע שזה ממש קשה לך עכשיו", או "אני מבין שאתה מרגיש פחד גדול" יכולים לחולל פלאים. אתם לא לוקחים אחריות על הרגש, אתם רק נותנים לו תוקף. אתם הופכים לנמל מבטחים, לא לקפטן שאמור לנווט את הספינה של האחר.

 

הצבת גבולות אישיים: איך לשמור על עצמכם באהבה

 

חמלה כלפי האחר אינה יכולה לבוא על חשבון דריסה של הצרכים והגבולות שלכם. כאן נדרש איזון עדין. חשוב שתהיו ברורים, קודם כל עם עצמכם ואז עם בן/בת הזוג, מהם הגבולות שלכם. למשל: "אני מוכן/ה להקשיב לפחדים שלך ולתמוך בך, אבל אני לא מוכן/ה שתעבור/י לי על הטלפון". או: "אני יכול/ה לשלוח לך הודעה כשאני מגיע/ה, אבל אני לא יכול/ה לנהל איתך שיחת וידאו בזמן הדייט שלי". הצבת גבולות אינה אקט של דחייה, אלא אקט של כבוד עצמי וכבוד לקשר. היא מלמדת את בן/בת הזוג שהאחריות על ניהול הרגש נשארת אצלם, גם אם אתם שם כדי לתמוך.

 

תמיכה אקטיבית בתהליך: איך להיות שותף למסע

 

אתם לא יכולים לעשות את העבודה עבורם, אבל אתם בהחלט יכולים להיות שותפים פעילים למסע הצמיחה שלהם. איך? עודדו אותם להשתמש בכלים שהם לומדים. הציעו לקרוא יחד מאמר בנושא. שאלו אותם: "מה יעזור לך להרגיש יותר בטוח/ה עכשיו, במסגרת ההסכמים שלנו?". היו סבלניים, תהליכים כאלה לוקחים זמן. חגגו איתם את הניצחונות הקטנים – פעם ראשונה שהם הצליחו לווסת את עצמם, או שיחה שבה הצליחו לבטא צורך במקום האשמה. התמיכה שלכם היא הרוח במפרשים שלהם, גם אם הם אלו שאוחזים בהגה.

 

חישור 5: המתנה שבקנאה: כיצד להקשיב למסר העמוק של הרגש המאתגר

 

אחרי שעברנו דרך שורשי הקנאה, כלים לוויסותה ודרכים לנווט אותה, הגענו לנקודת התצפית הגבוהה ביותר במסע שלנו. כאן, אנחנו מוכנים לשינוי התפיסה השלם, להיפוך הפרדיגמה. בחלק זה, המיועד לקהל ותיק, למחפשי המשמעות ולמי שמוכן להעמיק, נגלה את המתנה החבויה בתוך הקנאה. נלמד להקשיב לה לא כרעש סטטי שמפריע, אלא כמוזיקה עמוקה שמספרת לנו משהו חשוב על עצמנו ועל האהבה שלנו.

 

המתנה הראשונה: תזכורת נוקבת למה שיקר וחשוב לנו

 

חשבו על זה לרגע: אנחנו לא מקנאים לדברים שלא אכפת לנו מהם. אנחנו לא חוששים לאבד משהו שאין לו ערך עבורנו. במובן העמוק ביותר, הקנאה היא ביטוי מעוות של אהבה ושל ערך. היא כמו פעמון אזעקה שמצלצל כדי להזכיר לנו: "הי, האדם הזה, הקשר הזה – הם יקרים לך מאוד!". במקום להיבהל מהצליל הצורם, אנחנו יכולים לעצור ולהודות לו על התזכורת. הקנאה מזמינה אותנו להתחבר מחדש לתחושת ההערכה והחשיבות של מה שכבר יש לנו, רגע לפני שאנחנו שוקעים בפחד לאבד אותו.

 

המתנה השנייה: קריאת השכמה להשקיע מחדש בקשר

 

לעתים קרובות, הקנאה אינה מצביעה על איום חיצוני, אלא על חלל פנימי. היא יכולה להיות קריאת השכמה, סימן מהבהב שמראה לנו שהזנחנו משהו בקשר שלנו. אולי הפסקנו לצאת לדייטים, אולי התקשורת הפכה לטכנית ולוגיסטית, אולי שכחנו איך לראות אחד את השני באמת. במקום למקד את כל האנרגיה ב"איום" החיצוני, המצפן של הקנאה מפנה אותנו פנימה ושואל: "מה חסר כאן? איפה אנחנו יכולים להשקיע יותר? כיצד נוכל לחזק את הבסיס שלנו כך ששום רוח חיצונית לא תטלטל אותו?". זוהי הזמנה להפנות את המבט מהשכנים אל הגינה הפרטית שלנו, ולשאול את עצמנו איך אנחנו יכולים לטפח אותה טוב יותר. הקנאה, מפרספקטיבה זו, הופכת ממקור של ריחוק למנוע של קרבה והתחדשות.

  • מסע זה הגיע לסיומו, אך הצמיחה שלכם רק החלה. היכולת למצוא מתנות במקומות מאתגרים היא לב ליבה של העצמה אישית. אם תרצו להמשיך ולחקור את הכוח הפנימי שלכם, אני כאן בשבילכם.

  • תהליך העצמה אישי יכול לעזור לכם להפוך את התובנות האלו לדרך חיים. לפרטים על תהליכי העצמה אישית וליצירת קשר לחצו כאן.

 

התכנים המוצעים מיועדים להעשרה ומתן פרספקטיבה ואינם מהווים תחליף לייעוץ פסיכולוגי או זוגי מקצועי ופרטני. אין בניסוחים משום הבטחה לתוצאות ודאיות.

קנאה התאוריה

01

תיאוריית ניהול הקנאה היא גישה מבוססת-עקרונות לטיפול ברגשות קנאה ובמחשבות הגורמות להם במערכות יחסים פוליאמוריות. זוהי גישה שיטתית המעודדת הכרה עצמית, ניהול רגשי ושקיפות בתקשורת, במקום לדכא או להכחיש את רגשות הקנאה.

02

מיומנות בניהול קנאה היא הפרקטיקה והיישום של עקרונות ותובנות מתיאוריית ניהול הקנאה במערכות יחסים פוליאמוריות. זוהי מיומנות חיונית לצד גמישות, כנות ותקשורת בונה להצלחת יחסים מסוג זה.

קנאה בפרקטיקה
קנאה- התמודדות בפעול

03

כשהפרטנר שלך מנסה משהו חדש

בעולם הפוליאמורי, לעיתים קרובות אנשים נתקלים בחסמים ובאתגרים ייחודיים שקשורים לתפיסות, ציפיות ודפוסי חשיבה שחברים מונוגמיים אינם חווים. חסמים אלה יכולים להיות פנימיים וחיצוניים כאחד.

04

השוואות

להיות משווה לאדם אחר על ידיבן/בת הזוג יכול להיות חוויה פוגעת ומכאיבה מאוד במערכות יחסים פוליאמוריות. זה עלול לעורר רגשות של חוסר ביטחון, קנאה וחשש שאינך "מספיק טוב/ה". חשוב להבין שהשוואות כאלה לרוב נובעות מחוסר הבנה או מחשבות לא רציונליות של בן/בת הזוג, ולא מייצגות בהכרח את האמת.

בן הזוג רוצה משהו חדש
  • Pinterest AltCtrLife
  • Youtube AltCtrLife
  • TikTok AltCtrLife
  • Instagram AltCtrLife
  • Facebook AltCtrLife

© From 2019 by Yoav Gitler & Sharona ShemTov
-AltCtrLife -

bottom of page