top of page
  • תמונת הסופר/תשרונה שם טוב

מין - סקס ומערכות יחסים

עודכן: 31 באוק׳ 2023

טריגר התייחסות למין. אז חשבתם שסיימתי לחפור ולפרק לדיפולטים את הצורה? פחחח... לא...

מין - מיניות -  סקס ומערכות יחסים

והפעם חפירה על סקס, הגבול החד כתער שמקובל חברתית לשים בין מערכות יחסים עם ובלי סקס, הציפיות מהן, רמת החשיבות שלהן, מה מקובל ו"נכון" בכל סוג, ההשלכות החברתיות ואישיות של הבחירה להכניס סקס למערכת יחסים... וגם על דיפולט בציפיות לסקס, מתי חלקנו פועלים על אוטומט בתחושה עמוקה שצריך עכשיו להיות סקס ולא תמיד מצליחים לעצור ולהיות ברגע ומצב שאולי יותר נכון לנו ולמי שמולנו. החלק הראשון, הגבול החד בין מערכות יחסים מיניות ללא מיניות משפיע בעיני שתי השפעות עיקריות על ההתנהלות של הרבה אנשים: 1. הפרדה ברורה ומובחנת מאד מבחינת רמת חשיבות ומשמעותיות בין מערכת יחסים עם סקס ומערכת יחסים בלי סקס, שלא מאפשרת מקום לכל מגוון הביניים הכ"כ עשיר וצבעוני שיכול להיות על הגבול הזה,, וגורם לאנשים רבים לשים קירות שקופים ומלאכותיים, רגשית ופיזית, בינם לבין אחרים כדי לא לחרוג מהגבולות המקובלים שמגיעים עם ההגדרות הברורות מאד של עשה ואל תעשה במערכות יחסים לא מיניות.

2. הכנסת סקס למערכת יחסים הוא צעד רב השלכות שכופה הרבה פעמים גם התנהלות ספציפית, רמת אינטימיות רגשית, התנהלות מול החברה, הגדרות שונות שמולבשות אוטומטית ולא נבחנות ברמה האישית הפנימית, ציפיות אישיות וחברתיות ממערכת היחסים, ציפיות ל"התקדמות" במסלול מסויים ומוגדר למדי. דבר זה מלביש כובד משקל עצום על החלטה לממש קרבה פיזית ומינית עם אדם כלשהו והופך את זה ל "חתיכת דבר גדול" והרה גורל.


הדיפולט בסיטואציות שיוצרות ציפיות לסקס, אני יודעת שאצלי וחושבת שאני לא לבד, היו המון סיטואציות בהן הרגשתי מאד מחויבת לציפיות לסקס, הציפיות לעתים היו ממש ממני אבל אני מבינה שטבועות מאד בתוך התניה חברתית שספגתי שסיטואציה מסוימת מחיבת סקס ולכן אני מחויבת לציפיות האלו.. גם הראיה שלי את עצמי כיצור מיני ממש התבטאה במחויבות לציפיות האלו ולעמוד בהן. סיטואציות כמו- יש לו זקפה, דברנו על סקס,, הפגישה הוגדרה בצורה מסוימת, שנינו פולי ויש חיבור וסקס אמור להיות נון אישיו (תפיסה מאד מקובלת בעולם הא מונוגמי, ומאד לא נכונה בהכללה) אז אני חייבת לעמוד בסטנדרט הזה, אם כבר שכבנו פעם אז מערכת היחסים שלנו היא "מינית" " ולכן היא צריכה להמשיך ככה ועוד....


המקום בו אני נמצאת היום הוא מקום טוב של פירוק ממש של הדברים האלו, אני לא מעוניינת יותר להבדיל ולהפריד באופן חד בין מערכות יחסים מיניות ולא מיניות ובטח שלא לדרג אותן בדרגת חשיבות שונה, החשיבות שלהן בשבילי היום מבוססת הרבה יותר על חיבור רגשי ויכולת לפתח אותו. בשבילי זה נפלא כי בעבר היכולת לפתח חיבור רגשי עמוק היתה תלויה בקיום מין בתוך הקשר. מעבר לזה,, אין לי עניין ורצון להגדיר את מערכות היחסים כמיניות או לא מיניות, אין מחויבות לכותרת הזו בכלל, יש אולי הגדרות אחרות שתתאמנה להן, אבל לא זה מה שיגדיר אותן. יכולה להיות בהן מיניות ברמות שונות לגמרי ומשתנות ודינמיות לגמרי בהתאם למה שאני והצד השני מרגישים לנכון, אין סיבה שלמיניות תהיינה השלכות חיצוניות על האופן בו אנחנו נתנהל בקשר, אם יהיה שינוי בהתנהלות בקשר זה יהיה ממקום רגשי ולא מתוך תחושה מסוימת שהמיניות מחייבת אותנו למשהו. רמת האינטימיות הרגשית שארשה לעצמי להגיע אליה לא תהיה תלויה בהאם יש או אין סקס.

לגבי הדיפולט שצריך להיות סקס בסיטואציות מסוימות, זה התחיל ממערכת היחסים המינית שאני נמצאת בה שהגענו למקום שאף פעם אין ציפיה לסקס, שהכל מותר ושומדבר מיני לא מחוייב ולא מצופה מראש,, הדבר היחיד שקובע אם יהיה סקס זו תשוקה אמיתית ועמוקה של שנינו באותו זמן, לא הבטחה,, לא החלטה שרירותית להכניס ללו"ז, לא אם יש לו זקפה אז חייבים... כלום. ואנחנו יכולים למצוא עצמנו בהמון סיטואציות "גבוליות" מבחינת התפיסה החברתית כמו מכורבלים עירומים, או מתלטפים שעות, או אחד מאיתנו חרמן ונוגע בעצמו והשני לא, ולהיות שם בלי שום תחושת חובה להמשיך את המצב הזה לאנשהו אם פשוט טוב לנו בו והוא הכי מתאים עכשיו. וזה ממשיך לגמרי הלאה למערכות היחסים האחרות שלי, אין ציפיה לסקס, זה יכול או לא לקרות, אין שומדבר בשום סיטואציה בה הכרנו ועל מה דברנו, כמה אינטימיים רגשית הרשינו לעצמנו להיות, כמה שנינו פולי וסקס פוזיטיב וסקס הוא נון אישיו בשבילנו, או אפילו זה שהיה סקס ביננו מתישהו, שמייצר ציפיות לגיטימיות שיהיה סקס, ובטח שלא *מחויבות* שיהיה סקס. אם יהיה או לא יהיה סקס לא מעיד בשום צורה על היותי יצור מיני פתוח זורם וכו אלא רק על היותי מאד מחוברת לעצמי ולסיטואציה האמיתית עם האדם שמולי ולא לאיך החברה התנתה אותנו להתייחס לסיטואציה.

איפה זה פוגש אותי בפוליאמוריה? יותר נכון, פוגש לגמרי בגישה של אנרכיית מערכות יחסים שאני מחבקת יותר ויותר לתוך חיי. ראשית הגישה וההרגשה שתיארתי מעלה מאד תואמות אנרכיית מערכות יחסים בה ההתנהלות לגמרי נקבעת ע"י גורמים פנימיים של המעורבים בקשר ולא גורמים שרירותיים חיצוניים מקובלים חברתית, וגם יש הכרה רבה בנזילות של מערכות יחסים והדינמיות שלהם. ושנית, ישנה התעסקות לא מעטה בעולם הפוליאמוריה בהאם מערכות יחסים לא מיניות בכלל נכללות ב" ריבוי אהבות" מה ההבדל בין מערכת יחסים רומנטית ללא מין לסתם חברות, ועוד כהנה והנה התעסקויות שבעיני כולן נובעות מהגבול החד שהחברה שמה לנו בין מערכות מיניות ולא מיניות, כשלי ברור כיום שכל מערכת יחסים שלי יכולה ללכת למקום מיני, לחזור ממנו, להפוך למשהו אחר... ואינני רוצה יותר לאמץ את הגבול הזה ולתת לו להגדיר את מערכות היחסים שלי. ולכן, כן, ריבוי אהבות ולא משנה אם יש או אין שם מין. נושא הציפיה הדיפולטית לסקס מתחבר שם לגמרי, כי באף היכרות כבר לא תהיה לי מראש ציפיה מובנית לסקס,, או ציפיה מובנית שלא יהיה סקס, וזה שאולי מתישהו כן נשכב לא אומר שעכשיו המערכת חייבת להמשיך להיות מינית, וזה שאנחנו מכירים כבר שנתיים בלי סקס, לא אומר שזה לא יכול להשתנות גם.

כל שינוי הגישה הזה מאפשר לי היום ליצור מערכות יחסים מאד אחרות, עם הרבה יותר נוכחות רגשית אמיתית, עם מעט מאד הגבלות של עצמי לעומת בעבר. המאפיין הכי בולט שלי בעבר בקשרים חברתיים היה קורקטיות מאד קשוחה, גבולות חדים וכמעט קיצוניים של מגע ורמת הפתיחות והאינטימיות שנתתי לעצמי להיות בהן מול אנשים, הכל מתוך פחד שמה אתפרש לא נכון, אחרוג מגבולות של מי שמולי, יזוהה שיש בי משיכה מינית ועוד... ולכן אופיינתי במערכות יחסים מיניות אינטימיות רגשיות וכמעט אפס מערכות יחסים קרובות ואינטימיות אחרות. אני מרגישה שאני לגמרי נמצאת היום בפתחו של שינוי מהותי, וזה מרגש וכייף.

43 צפיות0 תגובות

Kommentare


bottom of page