גבר, תרגיש חופשי להרגיש (באמת)

טיפול רגשי מותאם לגברים: לא מסוכן, לא מביך, וכן – זה יכול להיות גם תכל'ס

בשנים האחרונות, אחת מהקונספירציות השמורות ביותר של המועדון הגברי הסודי מתחילה להיסדק: האמונה שגברים לא באמת מרגישים, או לפחות, שאם כבר יש איזה רגש טורדני שמסתנן, עדיף לדחוס אותו עמוק פנימה, אולי לאזור הכבד, או לשחרר אותו באלגנטיות דרך אגרוף בשק איגרוף, שאגה על השופט במשחק, או נהיגה אגרסיבית בכביש מהיר. זה עולם שלם של הדחקה שלעיתים קרובות מתחיל עוד בילדות.

אבל הנה קורה משהו חדש, כמעט מהפכני – גברים מתחילים להרשות לעצמם להרגיש. לדבר. לבקש עזרה. ואפילו – תחזיקו חזק, זה עלול לזעזע – ללכת לטיפול. כן, טיפול רגשי לגברים, מרצונם החופשי.

למה יותר גברים פונים לטיפול רגשי דווקא עכשיו? (או: מה נשתנה הלילה הזה?)

זה לא קרה ביום אחד, וזה לא רק שגברים התעייפו מלשחק אותה "קשוחים" בזמן שבפנים מתבשל סיר לחץ רגשי על סף פיצוץ. זה חלק משינוי חברתי רחב יותר, איטי אך עקבי:

• קולות אמיצים נשמעים: דמויות ציבוריות מוכרות (ספורטאים, שחקנים, מוזיקאים) מתחילות לדבר בפתיחות על דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, ואתגרי אבהות בעידן המודרני. הם מנרמלים את הפגיעות ושוברים את קשר השתיקה.

• הגבריות מתעדכנת: שיח על "גבריות מודעת" ו"גבריות בריאה" חודר לאקדמיה, לספרים, לסדנאות – ואפילו לפיד שלכם בטיקטוק (בין סרטון חתולים לאתגר ריקוד הזוי). מתחילים להבין שיש יותר מדרך אחת להיות "גבר".

• וכי פשוט... זה כבר לא עובד: הסיפור הישן של "גבר אמיתי מתמודד לבד ובשקט" מתחיל להרגיש כמו ג'ינס מהתיכון – לוחץ, לא נוח, וממש לא רלוונטי למציאות. המחירים של ההדחקה הופכים לגבוהים מדי – בזוגיות, בהורות, בקריירה ובבריאות הנפשית.

  

מהו טיפול רגשי לגברים שבאמת עובד? גישה בגובה העיניים

אבל רגע – האם טיפול "רגיל", זה עם הספה וה"ספר לי על אמא שלך", באמת עובד לכל הגברים? לא בהכרח, ולא תמיד כמו שהוא עובד לנשים.הניסיון שלי כמטפל, ובמיוחד כמטפל גבר שמדבר "גברית שוטפת", מראה שטיפול טוב ויעיל לגברים דורש כוונון עדין, הבנה של הקודים, והתאמה של הגישה. זה לא אומר ללטף יותר מדי או לרכך כל פינה בכפית של סוכר. זה גם לא אומר ליפול למלכודת הצינית של "תכלס, אחי, קח כדור ותמשיך הלאה". זה למצוא את שביל הזהב – מרחב שמאפשר ביטוי אותנטי, אך גם מספק כלים מעשיים.

גישה “בלי חארטות” – כנה, ישירה ומעשית

• בלי ז'רגון מנופח: פחות מינוחים פסיכולוגיים מורכבים שמצריכים תואר שני כדי להבין, ויותר שיחה על מה שבאמת קורה, בשפה שמדברת אליך.

• מדברים רגשות, אבל בתכל'ס: כן, נדבר על כעס, עצב, פחד ואהבה. אבל נעשה את זה עם מודעות, עם כבוד, עם אפשרות לבחור בקצב שלכם, ואם צריך – גם עם קצת הומור שחור כדי לשבור את הקרח ולהפוך את התהליך לפחות מאיים.

• פחות "לפרוק קיטור", יותר "לפרק את המנוע": המטרה היא לא רק לשחרר לחץ, אלא להבין מה קורה מתחת למכסה המנוע הרגשי, איך המנגנונים הפנימיים האלה משפיעים על ההתנהגות, על מערכות היחסים, על הבחירות בחיים. בטיפול רגשי לגברים אפשר לרכוש כלים לניהול הרגשות האלו בצורה בריאה יותר.

קוראים לילד בשמו – בלי לפחד מהצל של עצמנו

• כעס זה רגש לגיטימי. גם קנאה. גם אכזבה. גם געגוע. גם בלבול. מותר להרגיש הכל. אין רגשות "אסורים" או "לא גבריים".

• חלק גדול מהעבודה הוא לפרק את ה"משוואות האוטומטיות" שרובנו גדלנו עליהן, לפעמים בלי לשים לב:

  • עצב = חולשה (אז עדיף להסתיר)

  • בקשת עזרה = תלות (אז אסור בשום אופן)

  • פחד = בושה (אז חייבים להכחיש)

  • פגיעות = סכנה (אז בונים חומות)

  • דיבור על רגשות = "חפירה" מיותרת (אז עדיף להימנע)

גבריות מודעת: לא לוותר על מי שאתה, אלא להרחיב אותה

• טיפול לגברים הוא לא ניסיון "למחוק" את הגבריות, להפוך אותך ל"רכרוכי" או "פחות גבר". אין פה שום כוונה "לסרס" או "לעדן" בניגוד לרצונך.

• הכוונה היא לא לבטל את ה"אני חזק", "אני יכול", "אני מגן". הכוונה היא להוסיף גם את ה"אני מרגיש", "אני זקוק", "אני פגיע", "אני מורכב". זה להכיר בכך שחוסן אמיתי כולל גם את היכולת להרגיש ולהתמודד עם מגוון רחב של רגשות.

• תופתעו לגלות שדווקא היכולת להציב גבול ברור, לדבר על קושי אמיתי, להיות אותנטי ולא לשחק משחקים – זו גבריות אמיצה, בוגרת ומרשימה פי כמה. היא מאפשרת חיבורים עמוקים יותר עם הסובבים אתכם ועם עצמכם.

דוגמה קטנה מהקליניקה (השם בדוי, החוויה אמיתית):

יואב (כן, גם לו קוראים יואב, מה הסיכויים?), בן 38, נשוי ואבא לשלושה ילדים אנרגטיים, הגיע לטיפול עם תחושה שהוא "כל הזמן על אוטומט של ביצועים ומשימות". בבית, בעבודה, עם החברים. תמיד "צריך", תמיד "חייב", תמיד "חזק". הוא תיאר תחושת ריקנות פנימית ולחץ מתמיד "לתפקד", למרות שבחוץ הכל נראה "בסדר".

בפגישות שלנו, בתהליך זהיר וסבלני, התחלנו לפגוש את המקום הזה בו הוא לא מרשה לעצמו לנוח, לא להרגיש פחד מהעתיד, לא להישבר לרגע גם כשהעומס מטורף. הוא גילה שה"אוטומט" הזה הוא מנגנון הגנה שנבנה במשך שנים, אולי עוד מילדות, כדי להתמודד עם ציפיות וקשיים. והכי מעניין? ברגע שהוא התחיל לשים על זה מילים בחדר הטיפולים, לתת לגיטימציה גם לחלקים ה"פחות חזקים" והיותר פגיעים שלו – קרו כמה דברים מפתיעים: הזוגיות שלו עם אשתו הפכה קרובה ואינטימית יותר (היא סיפרה ש"סוף סוף היא מרגישה אותו באמת"); הילדים, שחשו את השינוי באווירה ובפניות שלו, התחילו לשתף אותו יותר ברגשות ובחוויות שלהם; והוא עצמו דיווח שהחיים קיבלו פתאום קצת פחות צעקות פנימיות (וגם חיצוניות) והרבה יותר אוויר לנשימה. הדרך לטיפול רגשי מוצלח לגברים יכולה להיראות כך.

לא צריך להיות "שבור" כדי לרצות יותר לעצמך

השיח החדש על גבריות ורגשות הוא לא טרנד חולף או המצאה ניו-אייג'ית. הוא הכרח שנובע מהמציאות. החיים המודרניים מורכבים, והמודל הגברי הישן, זה שמקדש הדחקה והימנעות רגשית, פשוט לא מספק את הכלים להתמודד איתם בצורה בריאה ומספקת לאורך זמן.

ואם אתה גבר שקורא את המילים האלה – דע לך דבר אחד חשוב: אתה לא צריך להיות "מקולקל", "דפוק" או "במשבר קיומי" כדי לפנות לטיפול. אתה רק צריך לרצות להרגיש קצת יותר חופשי מבפנים. קצת יותר מחובר לעצמך. קצת יותר שלם.

קריאה למחשבה:

• למטפלים ולמטפלות: האם אתם מרגישים שאתם באמת מדברים "שפת גברים" בקליניקה? האם אתם יוצרים מרחב שמאפשר לגברים להרגיש בטוחים מספיק כדי להסיר את השריון, גם אם הוא מגיע ממטפל גבר או אישה?

• לגברים שקוראים: מתי בפעם האחרונה באמת עצרתם ונתתם מקום למה שאתם מרגישים, בלי שיפוטיות ובלי למהר "לתקן" או "לפתור"?

מרגיש שהגיע הזמן לדבר על הדברים בתכל'ס?

אני כאן כדי להקשיב, לתמוך וללוות אותך במסע הזה. אין צורך לעבור את זה לבד.

ליצירת קשר ראשוני, דיסקרטי וללא התחייבות,צור קשר.